פורשים ממקום עבודה? מגיעים לכם כספי פיצויים, מענק פרישה וכספים נוספים, אבל בדרך אל הכסף אתם עוברים שלב ביורוקרטי - מילוי טפסים. אתם אמורים לקבל ממקום העבודה טופס מאוד חשוב – טופס 161 (הודעת מעביד על פרישת עובד ממקום עבודה), תוך 15 ימים מיום סיום העסקתכם. הטופס הזה כולל למעשה את מקורות הכספים שמגיעים לכם ממקום העבודה ובהתאמה את סטטוס המס שלהם, לרבות פטור ממס במקרים מסוימים, ולכן מילוי נכון של הטופס קריטי כדי שלא יהיה מצב שתשלמו מס עודף. במקביל, עליכם למלא טופס 161 א' שהוא הודעת עובד על סיום עבודה שאותו ממלא העובד, בהתאם לנתונים המופיעות ב- 161, וגם זה טופס קריטי לקבלת כספי פיצויים פטורים ממס.

​

כיצד ממלאים טופס 161 

​

טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד) מועבר לעובד בסיום עבודתו, כאשר בנוסף לטופס הזה חייב המעסיק להגיש לעובד מכתב שחרור כספי פיצויים המופנה אל הקופות שבהן צבורים כספי הפיצויים. הטפסים האלו קריטיים כדי שתוכלו למשוך את הכסף שלכם בזמן ובלי תשלום מס עודף. למרות שזה נראה בנאלי ומתבקש, במקרים רבים הטפסים האלו לא ממולאים נכון, לא מסונכרנים ואז יש עיכובים ותקלות בקבלת הכספים או בחישוב המס על הכספים האלו. חשוב שתקפידו על מילוי נכון הן של הטפסים שלכם (ראו בהמשך 161 א) והן של הטפסים של המעסיק. חשוב להבהיר - הטופס אמור להיות מועבר לעובד באופן המהיר ביותר (תוך 15 ימים מיום סיום העסקתכם) , אבל יש מקרים לא מעטים של מעסיקים שדוחים את העברת הטופס, ובהתאמה הם "מרוויחים" זמן בתשלום הפיצויים, או "מתנקמים" בעובדים. לעיתים צריך פשוט להתעקש, להסביר שאם אתם לא מקבלים את הטופס מהר אתם נפגעים ולכן אתם דורשים שליחה מיידית של הטופס, אחרת תפנו לגורמים מוסמכים כמו משרד העבודה, עורכי דין.

​

הטופס בעצם מצביע על ניתוק יחסי עובד-מעביד, מעין גושפנקא רשמית לכך. המעסיק מפרט בטופס את זכויותיו של העובד בגין כספי פיצויים, ובמילים פשוטות מה הוותק, השכר ומכאן כמה פיצויים מגיעים לעובד. את הטופס המקורי צריך להעביר  לפקיד השומה בצירוף שלושה תלושי שכר אחרונים של העובד (ככה מס הכנסה מוודא את השכר המייצג של העובד לצורך קבלת פיצויים), העתק של הטופס נמסר לעובד ולקופות השונות על מנת לשחרר כספי פיצויים שנצברו בהן. את הטופס המעסיק צריך למלא גם אם העובד אינו זכאי למשוך את כספי הפיצויים והכספים נשארים לזכותו בקופות (לדוגמה במסגרת צו ההרחבה לפנסיית חובה). מכיוון שהטופס משפיע על משיכת הפיצויים של העובד, חשוב כאמור להקפיד במילויו ולהימנע מטעויות שיעכבו את בקשת פדיון הכספים - זה לא נעים לחכות לכסף ולקבל הודעה שהוא יגיע בעוד חודש, חודשיים ולפעמים מעבר לכך.

​

איך ממלאים את הטופס?

​

כבר בראש הטופס מופיעים שני חלקים טריוויאלים אך חשובים -  תאריך ההגשה של הטופס והאם מדובר בטופס מקורי או בתיקון. חובה למלא את תאריך ההגשה. טופס 161 ללא תאריך הוא אינו תקין, ולא יתקבל על ידי הקופה. את הטופס המקורי מעבירים לידי פקיד השומה, העתק מטופס 161 אפשר למסור לעובד לצורך משיכת הכספים. אם רוצים לתקן טופס 161, צריך למלא טופס חדש, כאשר צריך לציין כי טופס זה מתקן טופס קודם.

​

 סעיף ג' - תקופת העבודה. יש לרשום בסעיף זה את ימי העבודה של העובד מיום הקליטה ועד יום הפרישה, כולל. מתקופה זו צריך לנכות ימי חופשה ללא תשלום. את מספר הימים יש לחלק ב- 365. אם העובד עבד תקופות לא רצופות או ששכרו השתנה במהלך התקופה יש לציין  זאת בהמשך הטופס בסעיף ז'.

​

סעיף ד' - סיבת הפרישה.  במרבית המקרים נסמן את סעיף 1 -"יציאה לגמלאות, פיטורין או התפטרות מכל סיבה שהיא. במקרה של מוות, נסמן את - סעיף 2. במקרה של מוות זכאים השארים לפטור מוגדל על כספי הפיצויים (תקרה כפולה), כאשר בשנת 2016 התקרה הכפולה עומדת על 24,460 שקל עבור כל שנת עבודה.

​

סעיף ה' - בסעיף ה' צריך לסמן בעצם אם העובד הגיע לגיל פרישה או לא, ובאילו נסיבות - לפי חוק גיל פרישה, לפי דרגת נכות של לפחות 75%, או שהעובד לא הגיע לגיל פרישה.

​

סעיף ו' - משכורת חודשית. בסעיף ו' בטופס צריך למלא את הכנסת העובד מעבודה, כולל תשלומים ששולמו לו לכיסוי הוצאות למעט שווי רכב. המשכורת החודשית תשמש אותנו מאוחר יותר לצורך קביעת תקרת הפיצויים. סעיף המשכורת החודשית עשוי להיות גבוה מסעיף שכר העבודה שמופיע גם כן בסעיף, שכן שכר העבודה הוא לצורכי פיצויים.

​

סעיף ז' - תקופות עבודה לא רצופות. חשוב לדווח על שינויים מהותיים שהתרחשו במהלך תקופת העבודה. לדוגמה, חופשות ללא שכר, שינויים בשיעורי המשרה, הפחתות שכר. יש למלא כל תקופה בשורה נפרדת (אם אין מקום, יש לצרף טופסי 161 נוספים).

​

סעיף ח' - פירוט התשלומים שהועברו לעובד. זהו אחד הסעיפים החשובים לעובד בטופס 161. המעסיק מפרט בכל שורה את הכספים הצבורים בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. אם מלבד המעסיק נצברו הכספים ביותר מקופה אחת, יש להפנות את העובד עם טופס 161 לפקיד השומה לצורך חישוב המס. בסעיף צריך למלא את הצבירה הנוספת. מדובר בהפקדות לפיצויים ששטרם הועברו לקופות או טרם נקלטו בחשבונן.

​

אם שולמו כספי פיצויים לקופת גמל, יש להפריד בין כספים שהופקדו לפני שנת 2008 (סוג משלם 4) לכספים שהופקדו לאחר שנת 2008 (סוג משלם 6). על כספי פיצויים שהופקדו לקופת גמל לאחר שנת 2008 העובד יוכל להחיל רצף קצבה באמצעות טופס 161א. בסעיף ח' צריך למלא את סוג המשלם, והכוונה למעסיק, או פנסיה תקציבית, קופה מרכזית, קופה אישית, קופת פנסיה ותיקה ועוד (לכל סוג משלם יש קוד מתאים). וגם בסעיף זה - אם יש צורך לציין משלמים נוספים ואין מקום בטופס, יש להוסיף טפסי 161 נוספים.

​

חישוב פטור ממס על הפיצויים

​

סעיף י"א - חישוב הפטור ממס על הפיצויים.

 

בתת סעיף 1 יש למלא את המשכורת הקובעת לפטור - המשכורת שנרשמה בסעיף ו' בטופס, משכורת חודשית אחרונה לפני פרישה.

בתת סעיף 2 - המענק המשולם הוא סך הסכומים שישולמו על ידי המעסיק או על ידי הקופות. אם העובד מייעד כספים לרצף פיצויים או לרצף קצבה יש להפחית סכומים אלה מסכום המענק המשולם ולרשום במשבצת זו את סכום המענק המשולם נטו.

בתת סעיף 3 - סכום המענק הפטור ממס הוא משכורת קובעת לפטור כפול מספר שנות העבודה, ובמקרה של מוות - מענק כפול, כאשר סכום המענק הפטור לא יעלה על תקרת הפיצויים. בשנת 2016 תקרת הפיצויים נקבעה על 12,230 שקל עבור כל שנת עבודה.

​

המעסיק ימלא את סעיפים 3 עד 5 רק אם מתקיימים התנאים הבאים:

 

1. העובד מילא טופס 161א, או אם מדובר בפטירת עובד השארים ימלאו טופס 161ב.

2. העובד הצהיר כי לא פרש במהלך תקופת העבודה ממעסיקים נוספים.

3. אחד או יותר מהתנאים הבאים: לפי חישובי המעסיק סכום כל המענקים שיקבל העובד אינו עולה על תקרת הפטור. המענק משולם על ידי המעסיק ועל ידי משלם אחד מלבדו. אם ישנו משלם נוסף, יש להפנות את העובד למס הכנסה. סכום המענק הפטור משולם על ידי משלם אחד וכל יתר המשלמים מנכים מס בשיעור המרבי. או אם סכום המענק הפטור משולם על ידי משלם אחד וכל יתר המשלמים הם קופות לקצבה והעובד בחר ברצף לקצבה על מלוא הסכומים.

 

תת סעיף 7 - מתייחס לייעוד הכספים לקצבה. אם העובד מבקש לייעד את כל הכספים לקצבה, ניתן לרשום במשבצת 100%.

​

סעיף י"ב - הצהרת המעביד: לא לשכוח כמובן לחתום ולהוסיף חתימה של העסק. טופס לא חתום אינו תקין.

​

עד כאן, מילוי הטופס בידי המעסיק, וחשוב לוודא אחרי שממלאים, שלא נעשו טעויות. טעויות יכולות לעכב את פדיון הכסף, שכן הטופס הזה מהווה מעין נייר עבודה לפקיד השומה ולגופי החיסכון הפנסיוני (קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל). הגופים האלו נשענים על הטופס כשהם מחשבים כמה מגיע לעובד וכמה מס עליו לשלם, ולכן הוא כל כך קריטי, ולכן גם טעות קטנה מחזירה את הטופס למילוי חוזר ומדובר על עיכוב משמעותי. 

​

חשוב לזכור!

 

במידה ויש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת והם חייבים במס. אם יש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת, לדוגמה בקרן פנסיה ובקופת גמל, המעסיק אינו יכול לחשב את שיעור המס שעל הקופה לגבות מכם. הפתרון: יש לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 שברשותכם ואישור על יתרות הפיצויים מקרן הפנסיה וקופת הגמל לצורך חישוב הפטור על כספי הפיצויים.

​

במידה וחלפו יותר מ-90 ימים או שהסתיימה לה השנה ממועד מילוי הטופס (המאוחר מבינהם), כספי הפיצויים שצבורים בקרן הפנסיה צוברים תשואה ותיאורטית העובד אמור לקבל סכום הגבוה יותר מזה שהפקיד לו המעסיק. אם חלפו פחות מ-90 ימים ממועד מילוי הטופס וסכום הפיצויים שבקרן הפנסיה יהיה גבוה יותר מהסכום שמופיע בסעיף ח', יקבל העובד את מלוא הסכום הקיים בקרן בהתאם למס החל עליו. אם חלפו יותר מ-90 ימים, התשואה על הכספים תהייה חייבת במס המקסימלי שעומד על 48%. הפתרון: יש לגשת לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.

​

כיצד ממלאים טופס 161 א'

​

טופס 161 א' הוא טופס קריטי בפרישה ועזיבה של מקום עבודה. מדובר בהודעת עובד עקב פרישה. זהו טופס שכל עובד חייב למלא בסיום עבודה, ובו מפרט העובד לרשויות המס מה הוא מתכוון לעשות בכספי הפיצויים. טופס 161א' הוא טופס המצטרף לטופס 161 שמקבל העובד מהמעסיק. טופס זה הוא קריטי כדי לקבל את הכספים המגיעים לכם. אם לא תמלאו את טופס 161א', המעסיק לא יוכל לחשב עבורכם את כספי הפיצויים הפטורים ממס בטופס 161.

​

שימו לב עובדים, כך תמלאו את הטופס:

​

איך ממלאים את הטופס?

​

נתחיל בכך שתלוי בבחירת העובד – האם עובד המבקש למשוך את כספי הפיצויים או עובד שמבקש להשאיר את כספי הפיצויים בקופה. נתייחס לשני "סוגי" העובדים.

​

חלק א' - פרטים אישיים - חלק פשוט מאוד שדורש מילוי הפרטים האישיים של העובד ופרטי מקום העבודה.

​

חלק ב' - עבודה נוספת. אם העובד לא עבד בעבודה נוספת במקביל לעבודתו אצל המעסיק יש לסמן V בסעיף 1. אחרת, יש לפרט את הסכומים שנצברו את המעסיק שאצלו העובד עבד במקביל.

​

נדלג על סעיף ג' (הפשוט) היישר לסעיף ד', שבו צריך להתייחס לשאלה מה לעשות בכספי הפיצויים, וכאן יש שני מקרים:

​

מקרה ראשון - מבוטח שבחר למשוך את כספי הפיצויים או את חלקם נדרש לסמן את סעיף 1. כספי פיצויים פטורים ממס במעמד המשיכה עבור משכורת אחרונה כפול מספר שנות עבודה, כל עוד שכרו קטן מתקרת הפיצויים. בשנת 2020 תקרת הפיצויים עומדת על 12,420 ש"ח. כספי פיצויים העולים על תקרה זו חייבים במס, למעט המקרה הבא, שבו עובד ששכרו החודשי קטן מתקרת הפיצויים ומקבל פיצויים העולים על שכרו. עובד כזה רשאי לסמן את סעיף 2 בטופס ה-161א' ולבקש פטור נוסף.

​

דוגמה: עובד בעל שכר חודשי של 6,000 שקל עבד שנתיים במקום עבודה ופוטר. העובד זכאי לכספי פיצויים בשווי 12,000 שקל. סכום הפיצויים ששולם לעובד עומד על 15,000 שקל. מכיוון שסכום הפיצויים, 15,000 שקל, קטן מ- (תקופת הוותק*תקרת הפיצויים), העובד זכאי לפטור נוסף ולקבל את כל כספי הפיצויים בפטור ממס.

​

חשוב לשים לב - אם העובד מבקש למשוך את כל כספי הפיצויים, מספיק שימלא את סעיף 1 ו-2. אם הוא מעוניין להשאיר חלק מכספי הפיצויים בקופה, עליו למלא גם את סעיף 5.2. אם העובד מקבל חלק מכספי הפיצויים מהמעסיק ולא מושך כספים מקרן הפנסיה, עליו לסמן את סעיף 5.2.

​

מקרה שני -  עובד המבקש להשאיר את הכספים בקרן הפנסיה או בקופת הגמל. עובד שמבקש להשאיר את כספי הפיצויים בקופה יכל לבחור בין שתי אפשרויות - רצף פיצויים או רצף קצבה.

​

עקרונות רצף קצבה:

​

רצף קצבה משמעו השארת כל או חלק מהכספים בקופת גמל לקצבה (פנסיה), וייעוד שלהם לקצבה שתינתן בעת הפרישה הסופית לגמלאות. לא ניתן לבחור ברצף קצבה כאשר סכומי פיצויים משולמים ע"י המעסיק ישירות (בעת; השלמת פיצויים, תשלום ימי מחלה, העברות מקופות מרכזיות וכו), או במקרים של יתרות כספים בקופות  הוניות.  להלן מספר דגשים:

 

• ​הבחירה ברצף קצבה מחייבת מסירת הודעה בנדון לפקיד השומה האזורי במידה והשכר עולה על 39,300 ש״ח בחודש

• בקופות הוותיקות קיים רצף אוטומטי, משום שאינן מאפשרות משיכה של חלק מכספי הפיצויים וכו'

• בעת עזיבת העבודה, ניתן להחליט למשוך את הכספים הפטורים, ואת היתרה (כלומר, את כספי הפיצויים החייבים במס) לייעד לרצף קצבה - ובכך, לדחות את התחשבנות המיסוי עליהם

• במקרים שבהם יש השלמת פיצויים (תשלום מעבר ליתרה בקופות), ניתן לבקש מהמעביד להפקיד בעזיבה  את חלקה בקופה קצבתית, עד גובה ההפרש בין מכפלת המשכורת אחרונה בשנות הוותק לבין ערך היתרות בקופות - ללא חיוב במס, וזאת בכפוף למגבלות מסוימות הנגזרות מתקרת ההפקדה השנתית לפיצויים (39,300 לשנה ב2023) ומשווי שנזקף בעבר

• בשל המורכבות, לא ניתן לפרט פה את ההתניות ואם הדבר רלוונטי יש צורך בבחינה פרטנית

​

עקרונות רצף פיצויים:

 

רצף זכויות פיצויים (רצף בין מעבידים) משמעו דחיית התחשבנות המס בגין הכנסה מפיצויים ממקום עבודה מסוים, עד למועד הפרישה העתידי ממקום עבודה אחר. זאת, בדרך של השארת או הפקדת כל כספי הפיצויים בקופות ההוניות בעת הפרישה הראשונה, ומשיכתם כסכום חד-פעמי בעת הפרישה העתידית. ​ בעזיבה, לא ניתן לבחור ב 161א  בצרוף של פריסה של חלק מכספי הפיצויים החייבים במס ביחד עם בקשה לרצף פיצויים  של חלק אחר מהכספים וכשרלוונטי כדאי לבחון בזהירות מה עדיף.

​

כשהעובד יפרוש ממקום העבודה הבא, תעמוד בפניו הבחירה האם לבצע רצף נוסף או לבצע התחשבנות על כל הפיצויים שנצברו ממעסיקים קודמים שנכללו ברצף.

​​

מספר דגשים:

​

• הבחירה ברצף פיצויים מחייבת מסירת הודעה בנדון לנציבות מס הכנסה, ומציאת מעביד חדש שיפקיד פיצויים לקופה בתוך שנה

• אם לא נמצאה עבודה כשכיר במקום חדש עד תום השנה, רצף הפיצויים מתבטל רטרואקטיבית, ונעשית התחשבנות מיסוי למפרע למועד העזיבה (ישנה חובה לדווח על כך)

• לא ניתן למשוך מכספי הפיצויים, גם לא את חלקם

• יש למצוא מעסיק חדש בתוך שנה שיפקיד כספים לקופה או לקופה אחרת

​

היתרונות ברצף פיצויים: דחיית המס על הפיצויים (למי שחייב במס) עד לפרישה הבאה; צבירת ותק ואפשרות למי שצופה גידול בשכר להגדלת הפטור על כספי הפיצויים.

​

יתרונות לרצף קצבה: ניתן למשוך רק את כספי הפיצויים הפטורים ממס ולהשאיר את הכספים החייבים לקצבה. דחיית אירוע המס עד לקצבה.

​

טופס 161א' סעיף 5 – חתימה. כן, חשוב להזכיר - אל תשכחו לחתום ולהגיש את הטופס לפקיד השומה.

​

האם ייתכן שתשלמו מס למרות שלא משכתם את הפיצויים?

​

סיימתם לעבוד, מגיע לכם לקבל כספי פיצויים, אבל החלטתם שלא למשוך אותם. יכול להיות שאתם עדיין חייבים כסף למס הכנסה. תקנה של מס הכנסה קובעת כי אם כספי הפיצויים שלכם חייבים במס, ואפילו שהשארתם אותם בקופה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל), אתם עדיין חייבים כסף למס הכנסה. התשובה נמצאת בתרגום של פקיד השומה לטפסים 160 ו-161 א'.

​

וכעת כמה הבהרות נוספות בקשר לטופס 161 א'. חייבים למלא את הטופס כאמור גם אם לא מושכים את הכסף. פשוט – צריך לעדכן את מס הכנסה מה לעשות עם הכספים, וזה גם אם יש חבות למס הכנסה.

אם אתם לא מתכוונים למשוך את הכסף יש שתי אפשרויות - האחת לייעד את הכספים לרצף פיצויים, והאפשרות השנייה לייעד את הכספים לרצף קצבה. חשוב להדגיש - משיכת כספי פיצויים שעולה על התקרה, משכורת לכל שנת עבודה, חייבת במס. מס הכנסה קבע תקרה למשיכת פיצויים. בשנת 2020 התקרה עומדת על 12,2420 ש"ח עבור כל שנת עבודה. בנוסף, החל משנת 2017, במידה ואינכם ממלאים טופס 161 א', באופן אוטומטי כספי הפיצויים יועדו לקצבה לאחר 3 חודשים. אם הרווחתם מעבר לתקרה זו, כספי הפיצויים שלכם חייבים במס. אם השכר שלכם נמוך מתקרת הפיצויים הפטורה, וכספי הפיצויים שמגיעים לכם גבוהים ממשכורת עבור כל שנת עבודה, אתם יכול לקבל פטור נוסף (כדי לקבל את הפטור, עליכם לסמן את סעיפים 1 ו 2 בטופס 161א').

​

אפשר למשוך חלקית ולייעד חלק לפיצויים/קצבה - יש למלא את  סעיף 5.2 בטופס 161א'. בעתיד תוכלו להתחרט על רצף קצבה בכל שלב ולמשוך את יתרת הפיצויים. רק חשוב לזכור כי ניצול הפטור על כספי הפיצויים היום יקטין את הפטור ממס שתוכלו לקבל בפרישה.

​

מה כדאי לעשות אם אני לא מעוניין למשוך כיום את הכספים ובעתיד השכר שלי צפוי לעלות? כדאי לשקול בבחירת האפשרות של רצף פיצויים (בחירה באפשרות 5.1 בטופס). חשוב שתדעו כי עליכם למצוא מעסיק חדש בתוך  שנה. בעתיד תקופת הוותק לחישוב תקרת הפיצויים תביא בחשבון את כל תקופות רצף הפיצויים שעשיתם, וכך אם השכר שלכם היום נמוך מתקרת הפיצויים ובעתיד יהיה גבוה יותר מתקרת הפיצויים, תוכלו לקבל את הפיצויים בפטור ממס.

​

היזהרו מטעויות נפוצות:

​

אתם אמורים לקבל את הכסף והוא לא מגיע - תחושה קשה, במיוחד אם כבר יש לכם תוכנית לגבי הכסף הזה. מה עושים? נמנעים מראש מטעויות ותקלות. תבדקו אפילו פעמיים, ורק אז תעבירו את הטפסים. בנוסף, אנו ממליצים שלא למשוך את כספי הפיצויים אלא אם מדובר במקרה דחוף ביותר בו אתם נזקקים לכספי הפיצויים נואשות.

 

סעיף 14 – טוב למתפטרים, רע למפוטרים

​

בהמשך לסעיף 14 לחוק הפיצויים,  גם מתפטרים מקבלים את סכום הפיצויים הצבור. חברות שהחליטו לפעול בהתאם לסעיף זה, מתחייבות, במקביל להתחייבות מקבילה של העובדים, כי הסכום שהחברה הפרישה לעובד, הוא הסכום שישמש לפיצויים, ולא יהיה צורך בהתאמות. כלומר, אם הסכום הוא מתחת למה שמגיע לעובד, אבל החברה הפרישה באופן שוטף כנדרש, אז היא לא תצטרך לעשות התאמה, וזה כמובן נהדר לחברה, שיכולה למצוא את עצמה עורכת התאמות גדולות, במקביל לכך ששוק ההון היה חלש והכסף בקופת הפיצויים אינו  מספיק; או כתוצאה מכך שהשכר עלה ובהתאמה היקף הפיצויים גדל.

 

מול ההטבה הזו שמוענקת לחברה, סעיף 14, מספק הגנה טובה לעובד – לא משנה אם מדובר בהתפטרות, גם אז מגיע כסף לעובד, וזה להבדיל ממה שהיה בעבר ובשונה מהגופים שעדיין לא פועלים לפי סעיף 14 בהם עובד שהתפטר לא זכאי לכספי הפיצויים מהחברה. להלן המחשה ליישום של סעיף 14; נניח שעובד השתכר 9 אלף שקל במשך 5 שנים ולאחר מכן השכר עלה ל-14 אלף שקל למשך 5 שנים נוספות. בסה"כ עבד העובד 10 שנים. בעיקרון הפיצויים שמגיעים לו במקרה שפוטר הם – 10 כפול 14 אלף – 140 אלף שקל. אבל החתימה וההסכמה על סעיף 14 אמנם מאפשרת לו להתפטר ולקבל את הכסף (מיד החישוב), אבל בפועל, אם הוא פוטר הוא מקבל פחות מסכום הפיצויים שהיה אמור להיות משולם לו במידה והוא לא היה חותם על סעיף 14.

​

​